אם יש לכם בפייס חברים עם ילדים קטנים, בטוח נתקלתם בפוסט הבא: "שינה זה לחלשים" ותמונה עם עיניים עייפות אבל חיוך מרוח על הפנים. אז לא. שינה שזה לא לחלשים. שינה זה להורים עייפים. ממש עייפים.
מאיזה גיל ניתן להרגיל ילדים לשינה רציפה ואיך עושים את זה? כל זה במדריך המלא שלי לשינה טובה. ולא, אני לא מתקמצנת על המידע.
יש לכם שאלות? אתם מוזמנים לכתוב לי, מעוניינים בייעוץ? מעוניינים לקבל את לייב שינה? מעוניינים לעלות לשידור בלייב השינה הבא? צרו איתי קשר.
מאיזה גיל ניתן להרגיל ילדים לשינה רציפה ואיך ?
בעקרון, מגיל חצי שנה, ילד יכול לישון שינה רציפה. אולי אפילו קודם. כל זה תלוי בהרגלי השינה שהענקנו לו עד כה. אז אם אתם הורים לתינוקות רכים שרק נולדו, אני מזמינה אתכם לפעול לפי השלבים הבאים:
1. כחצי שעה לפני ארוחת הערב, הכינו לתינוק אמבטיה נעימה. קלחו אותו, פנקו אותו בעיסוי מרגיע אחרי האמבט בחדר מחומם כהלכה.
2. תנו לו לאכול את הארוחה הזו והארוחות אחריה (עד ארוחת הבוקר) בחדר השינה.
3. כשהתינוק מסיים את הארוחה ומשחרר גרעפס, נשקו, ברכו ב"לילה טוב" והשכיבו אותו במיטתו לישון.
סביבת השינה מאוד חשובה לילדים. כבר מהגיל הרך ניתן להרגיל ילדים לשינה ארוכה יותר בלילה כשמארגנים את סביבת השינה כהלכה. כאשר מפרידים בין האכלה בלילה להאכלה ביום.
הקפידו על טקס שינה קבוע כבר מעכשיו. טקס שינה טוב הוא טקס שיש בו מגע, אינטימיות, מילים קבועות ואופטימיות. טקס שחוזר על עצמו בכל לילה מחדש ומתעדכן עם הגיל וההתפתחות של הילד.
כשהתינוק מתעורר להאכלה נוספת, אין צורך לחזור על הטקס או לדבר שם. זכרו כי התעוררות של תינוק היא צורך פיזיולוגי, לא פסיכולוגי. מה שמעיר אותו כרגע זה הרעב. תנו לו לאכול והשכיבו חזרה לישון.
גזים, שיניים ואיך זה מסתדר עם שינה בלילה?!
התינוק שלכם כרגע בהסתגלות. הסתגלות אליכם, לעולם שבחוץ, למזג האויר, לקולות, למראות, לרגשות, לריחות לטעמים. כל החושים שלו בהסתגלות. זה לוקח זמן.
תינוק רגוע, בעל מזג נוח, ייוולד להורים כאלה. הורה רגוע, ישרה נינוחות בעוד שהורה עצבני ולחוץ יעביר אותות מצוקה לתינוק. איך להירגע? איך לעזור לי לעזור לתינוק להירגע?
1. אמרו לעצמכם בקול רם 3 פעמים ביום (לפחות) שאתם הורים מספיק טובים
2. המשיכו והוסיפו שאתם עושים כמיטב יכולתכם בכל רגע נתון
3. כשהתינוק בוכה או לפתע צווח מכאבים, אמצו אותו אליכם, ולחשו לו באוזן: "זה כואב, אני מבין/ה, זה באמת כואב.. " "זה בסדר לבכות" "זה באמת כואב" "עוד מעט זה יעבור" "זה גל של כאב וזה יעבור". משפטים מהסוג הזה, הם הקשבה אמפאטית. אולי התינוק שלכם כרגע עוד לא מבין עד הסוף את המלל, אבל הוא ירגיש את הטון. ואתם , אתם תירגעו. ודופק הלב יירד, ואתם תפסיקו להזיע, והתינוק שלכם יירגע. כשזה קורה, השכיבו אותו בחזרה במיטה. אל תשכיבו אותו אתכם. אל תשנו איתו יחד באותה מיטה.
4. כאבי שיניים הם כאבי תופת. ההבנה הזו בלבד מספיקה כדי להרגיע הורים לחוצים מעוצמות של בכי וצווחות. לא. לא צריך בית חולים. צריך לעזור לתינוק להתמודד עם הכאב הבלתי נסבל הזה. אם ניפול יחד איתו לתחושה של לחץ וחוסר אונים, לא נוכל להרגיע אותו. ניתן להשתמש במשחות מאלחשות למיניהן, אולי אפילו במשהו טבעי להקל על הכאב והרבה אבל הרבה אמפאטיה. ושוב, כשהוא נרגע, להחזיר למיטה.
מעברים מזמן משחק לזמן שינה
אתם תקבלו כלי יעיל להקל על עצמכם ועל ילדכם בהתארגנות לקראת השינה.
כלי זה, יעזור גן בטווח הרחוק יותר, בפיתוח עצמאות בהתארגנות הבוקר.
מעברים הם חלק בלתי נפרד מהיום שלנו. כשילדים מתבקשים להכנס להתקלח או לשבת לאכול ארוחת ערב, הם בדרך כלל, מסיקים מזה שזמן השינה הולך ומתקרב. עכשיו הזמן להפרד מהמשחקים ולעבור לזמן התארגנות לשינה. הפרידה והמעבר חא קלים להם. הם בעצמם לא בטוחים שזה מה שהם רוצים לעשות עכשיו. ילדים שמופתעים בכל ערב מחדש מהקריאה למקלחת או לארוחה, יביעו זאת בהתנהגותם. בהתפרצויות זעם, סרבנות, חוסר שיתוף פעולה, בכי ועוד..
על מנת להקל עליהם ועלינו, כדאי שיתקיים בבית סדר יום קבוע בכל חלק מהיום. יהיה יעיל אם נצליח להטרים לילדים ( מהשורש ט.ר.ם) בכל ערב כמה דקות לפני שמתחיל טקס ההתארגנות.
אז איך נעשה את זה?
יש לקרוא בעיון רב את ההוראות לשימוש בטבלת העידוד ולמלא אותן כלשונן. הכלי הזה הוא כלי יעיל רק כשעובדים איתו נכון. כאן תוכלו להדפיס טבלת התארגנות שתסייע בידכם להתארגן באווירה טובה. אני קוראת לטבלה הזו גם טבלת עידוד כיוון שהילד מעודד את עצמו בכל פעולה שהוא עושה.
*שימו לב שהפעילויות של הערב והבוקר דומות, כך שבתום השימוש בטבלת התארגנות הערב תוכלו לעבור לעבודה על התארגנות בבוקר.
2. פעלו בנחישות והתמדה. כל פעילות קבועה, הופכת לטקס, טקס מרגיע ומסיעע לעבור מפעילות לפעילות
3. בבוקר – עודדו את ילדכם על ההתגייסות ועל שיתוף הפעולה מליל אמש.
4. בסיום מילוי הטבלה, ניתן לשתף את הצוות החינוכי – גננת שותפה תעזור ותיתן מקום ועידוד נוסף בגן.
5. בסיום הטבלה, שבו עם הילד והכינו יחד נוסח לחוקי הבית לקראת שינה. כתבו וציירו איתו את כל הפעילויות. אין צורך בטבלה נוספת אלא אם הילד מבקש. קחו את הדף ותלו אותו על דלת חדר הרחצה או בקרבת מקום כל שיהיה נגיש לילד . מרגע סיום הטבלה וניסוח החוקים על דף/בריסטול חגיגי, זה הופך להיות חלק בלתי נפרד מסדר היום שלכם.
למי מתאימה הפעילות?
לילדים בכל גיל.
זה אולי יישמע מצחיק, אבל אני מאמינה גדולה ביכולת של ילדים להבין כבר מגיל ינקות. גם עם תינוק בגיל חצי שנה כבר אפשר להתחיל קישוריות בין הוראה כתובה לפעולה. הוא עוד לא יודע לקרוא, זה נכון, עם זאת, החזרתיות והעקביות יכניסו אותו לשגרת פעולות. כשילמד ללכת, יוכל לעשותן לגמרי בעצמו.
מה הסיבה שילדים נכנסים אלינו למיטה בלילה?
תחנות שינה. בדיוק כך.
חוקרים מצאו כי לכל אדם 7 תחנות התעוררות בלילה. שבעה שלבי שינה. בכל שלב כזה, אנחנו מתעוררים התעוררות קלה שהנסיבות שיכריעו אם זו תהפוך להתעוררות של ממש יהיו שתיים:
1. האופן שבו נרדמנו
2. האנשים שהיו נוכחים בזמן שנרדמנו.
כלומר, אם אנחנו רגילים לישון בחדר השינה בכל לילה ונרדמנו בסלון, סביר להניח שבאחת משבע תחנות השינה , נתעורר התעוררות מלאה ונעבור לישון בחדר השינה.
מכאן, ילדים שרגילים שהורה יושב לידם ומרדים אותם עד להירדמות מלאה, סביר להניח שבאחת משבע תחנות השינה גם הם יתעוררו וינסו להחזיר לעצמם את אותו המצב שבו נרדמו כדי שיוכלו לחזור לישון. סביר להניח שיקראו לכם שתבואו אליהם או שיגיעו אליכם בעצמם.
האופן שבו תרדימו את הילדים, ישפיע על איכות השינה שלכם ושלהם.
הרגילו אותם לטקס שינה קצר וקבוע. ספרו סיפור, חבקו ונשקו, ברכו בלילה טוב וצאו מהחדר. אפשרו להם להירדם בכוחות עצמם. ויש להם. כוחות.
זכרו,
ילד שנרדם בכוחות עצמו, יידע להרגיע את עצמו ביתר קלות.
ומה עושים עכשיו?
רגע לפני שמתחילים את הטקס, כדאי לפנות זמן לשיחה משפחתית. שיחה מהסוג הזה היא חלק בלתי נפרד מחינוך לשינה. בשיחה ספרו לילדים על השינוי שעוד להתרחש בבית. הכנה מהסוג הזה תעביר מסר של כבוד וערך לילדים ותכין אותם לבאות.
ועכשיו, אחרי שעשיתם שיחה, טקס ויצאתם מהחדר, קחו בחשבון שיהיו כאן ילדים מאוד לא מרוצים. הלא הרעתם להם את התנאים.. הדבר האחרון שנרצה זה שיתפתח מאבק. אנחנו רוצים לחנך לשינה איכותית וטובה למען בריאותם ובריאותנו. לא להיאבק בהם. לכן, מרגע זה, אתם מגוייסים להחזיר אותם למיטה בכל פעם שיצאו מהחדר.
האופן שבו תחזירו אותם למיטה, ישפיע על משך הזמן של התהליך.
אז איך לעשות את זה נכון?
קחו נשימה עמוקה, חזקו האחד את השניה בדרך, עשו זאת בשיתוף פעולה ובעיקר בבטן קרה.
למה הכוונה?
בלי להתעצבן, לכעוס, לכאוב, לנשום לנשוף ולרקוע. החזירו אותם למיטה כאילו זה בכלל לא מפריע לכם. אם קשה לכם, זה הזמן לבטא כשרון משחק – קחו טלפון נייד, הצמידו לאוזן, עשו את עצמכם מדברים עם חבר/ה והחזירו אותם למיטה בנונשאלנטיות.
גם 100 פעמים, אם צריך.
זכרו, לילה אחד כזה – מקסימום שניים, ואתם הולכים לישון בכיף וישנים לילה שלם ברצף.
שווה את זה, לא?
ואם אתם עדיין מפחדים מהבכי, צעקות דרמה שמחכה לכם, אז הלילה גם ככה גשום וסופה. כולם סגורים בבית עם מזגנים דולקים. אף אחד לא שומע..
לילה טוב, הרבה כוחות, סומכת עליכם שאתם יכולים.
אל תשכחו לשתף שהצלחתם
נעמי
