הדרכת שינה לתינוקות

1. טקס שינה קבוע, גם כשהוא עולל בן כמה חודשים. טקסים עוזרים לנו, בני האדם, לצלוח מעברים מפעילות אחת לפעילות אחרת. לדוגמא, המעבר בין זמן ערות לזמן שינה, או להיפך – מזמן שינה לזמן עירות. אנחנו, המבוגרים, זקוקים לכוס קפה שלנו, לעשר דקות נוספות במיטה, אולי אפילו לשירותים.. כמונו, גם הילדים. בגיל ינקות, זו האחריות שלנו לייצר טקס שינה קבוע: ארוחת ערב, מקלחת, השכבה במיטה,שיר ערס/סיפור, משפט קבוע שנאמר. טקס כזה, יעזור לילדים שלכם וייקל עליהם את המעבר מזמן עירות לזמן שינה.

2.חדר שינה ולא סלון – הרגלי שינה נקבעים בשנת החיים הראשונה של הילד. בחודשים הראשונים לחייו, התינוק נרדם בכל מקום בבית. רצוי שכבר בחודשים אלו, יהיה חדר שינה שיפריד את זמן המנוחה במהלך היום לשינת לילה.

3. סביבת שינה קבועה – חשוב שסביבת השינה של התינוק תהיה קבועה: אותו החדר בכל לילה, אותה המיטה, אותה תאורה. השכבה לישון במיקומים שונים בכל לילה מקשה על התינוק ודורשת ממנו הסתגלות למיקום חדש בכל פעם. גם אם חדרי הבית מוכרים לו, יידרש לו בכל פעם מחדש פרק זמן להבין שעליו להירדם כאן עכשיו.

4. ידעת?! תינוק בריא, מגיל 7 חודשים לא זקוק לתזונה בלילה – לגמילה מבקבוק בלילה, לחץ/לחצי כאן

5. רק התינוק הולך לישון! לא כל הבית! הרגילו את תינוקכם כבר עכשיו למציאות בה הוא הצטרף לחייכם ולא להיפך. הפיכת בית מגורים לסביבה סטרילית לצורך הירדמות, תקשה עליכם להתנהל ולהמשיך בחייכם האישיים/זוגיים/משפחתיים. תינוק עייף, בעל הרגלים קבועים, נרדם. גם באמצע חגיגות העצמאות ובשיא הזיקוקים. היזכרו בימיו הראשונים בתינוקייה בבית החולים. הוא נרדם שם כשסביבו לפחות עוד 20 תינוקות, בתאורת פלורסנט. כנראה שבבית לא תהיה לו בעיה..

6. אל תרדימו אותו. תשכיבו אותו לישון. הירדמות היא כנראה האתגר הראשון שילדכם יצטרך לצלוח בחייו. תינוק שיודע להרדים את עצמו הוא תינוק שיודע להרגיע את עצמו. הרגעה עצמית חיונית לכל אחד מאיתנו. אפשרו לתינוק שלכם ללמוד את עצמו ואת הדרכים להירגע. עשו כל שביכולתכם לייצר סביבה נעימה ומרגיעה, טקס קבוע, והשכיבו אותו לישון.

7. לפחות פעמיים ביום, אחרי האכלה וגרפס, השכיבו את התינוק ער במשטח פעילות/אוניברסיטה/לול. דברו איתו תוך שאתם עושים פעולות כאלה ואחרות בבית. הרגילו את התינוק במהלך היום להיות עם עצמו, בנפרד מכם, ובסביבתכם. זה ייקל עליו את ההירדמות העצמאית במהלך היום בהירדמות עצמאית במנוחה במהלך היום, ובלילה.

8. טלויזיה או כל מסך אחר – לכבות בלילה. הירדמות מול מסך היא הרגל רע. מחקרים מצביעים כי ריצוד התמונה משפיע על חלקים במוח ומשאירים אותם במצב ערות. על כן השינה אינה שינה מלאה והמנוחה הנדרשת למוח בלילה נפגעת. לאורך שנים, מצטברת עייפות וחוסר שינה המשפיעים עלינו בתפקוד היומיומי.

9. דיבור עצמי – שאלו והשיבו לעצמכם לפני ההשכבה לישון: האם הילד שבע? מכל הבחינות – קיבל היום אהבה, תשומת לב, אוכל? האם הוא נקי?
אם כך, אין סיבה שלא יירדם. אפשרו לעצמכם ולו למצוא את הכוחות לעשות זאת בעצמו. חזרה לעצמכם בראש על משפט כמו: "אני לא מזניחה אותו, אלא עוזרת לו להתפתח בעצמו" יכול להרגיע ולאפשר את התנאים המתאימים להרגלי הרדמה ושינה עצמאיים ורציפים.

10. השכיבו אותם לישון והיפרדו מהם לפני שהם נרדמים. כשילדכם עייף, הניחו אותו במיטתו/ בלול/בעריסה ואפשרו לו למצוא את השינה. אתם יכולים לדבר שם – לסכם את היום, להשמיע מוסיקה, לספר סיפור, ללטף מעט. אבל אל תשארו שם. הרגילו אותם מהיום שהירדמות והרגעה היא באחריותם. שאתם סומכים עליהם שהם מסוגלים לכך. בעתיד, זה יהווה בסיס טוב לבטחון עצמי ותחושת מסוגלות ויכולת שלהם. בנוסף, זה יהווה תשתית טובה לקשר בינכם. הורה המביט על ילדו דרך משקפיים של מסוגלות ויכולת הוא הורה המאמין בילד עצמאי.

אם אתם עדיין מתקשים להרדים את ילדך ורוצים שאגיע אליכם?

בואו נתאם פגישה